יום ג', ל’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  אודות אייר  |  מטרות  |  יעדים  |  סגל  |  פרסומים  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
מטרות מתוך תקנון העמותה

המכון הישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע(ע"ר) פרופ' יקיר אהרונוב - נשיאד"ר אבשלום אליצורד"ר שחר ארזיד"ר שחר דולבפרופ' עודד מימוןד"ר צפריר קולת - יו"רפרופ' מאיר שיניצקיד"ר יוסף שקולניק תוכן עניינים ‏1. רקע ‏2. המכון המוצע ‏3. ההקמה וייסוד העמותה ‏3.1. שלב וירטואלי ‏3.2. שלב קבע ‏4. המייסדים המדעיים ‏5. נושאי המחקר ‏6. המועצה המדעית ‏7. הוועד הציבורי ‏8. קול-קורא להקמת העמותה והמכון 1. רקע כבכל מקום בעולם, צריכים מרבית המדענים בישראל לחלק את זמנם בין הוראה ומחקר. עם זאת, יש לעתים תועלת בהתמקדות בפעילות אחת מבין השתים. נחוצות, מצד אחד, מכללות שעיקר פעילותן הוא ההוראה. באותה מידה, חיוני לקיים מוסדות שבהם יכולים חוקרים להקדיש את כל זמנם למחקר. בישראל קיים מחסור במשרות מחקר לעומת מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה (‏1). התוצאה היא פיגור מתרחב בכמה תחומי מחקר עכשוויים, ומספר גדל של מדענים צעירים הנאלצים לעקור לחו"ל כדי לעבוד במשרות מחקר ומייחלים להזדמנות לשוב ארצה (‏2). לצד בעיה זו, שהיא בעיקרה בעיה תקציבית הרובצת לפתחן של הרשויות וקובעי המדיניות, קיימת בעיה עקרונית קשה יותר, אתה צריכה להתמודד הקהילה המדעית עצמה, והיא נוגעת לאיכות המחקר. ההתקדמות המדעית, גם בתוך הגבולות הקפדניים של המתודה, מחייבת מעצם טבעה ריבוי דעות, גישות ומודלים. מצד שני, החיפוש אחר אלטרנטיבות לגישה השולטת בתחום מסוים הוא רב-סיכונים: הגישה הקיימת כבר הוכיחה את עצמה ועדיף לעבוד בתוכה תוך תיקונים מזעריים, בעוד יציאה לדרך חדשה עלולה להסתיים ללא מוצא. הצד השני של המטבע אף הוא ברור: פריצות-הדרך המשמעותיות ביותר נעשות דווקא בידי חוקרים שהעזו להתקדם במסלול לא קונפורמי. בעולם כולו, ניתן להעריך כי כרבע מפרסי הנובל במדע שחולקו בעשורים האחרונים ניתנו, לעתים באיחור ניכר, לחוקרים שהתעקשו על דרך או מטרה שנחשבה ע"י הרוב כמוטעית. מוסדות מדעיים, ככל התארגנות אחרת, מתקשים למצוא את האיזון הנכון בין הביטחון שבקונפורמיות לבין הכדאיות שבנטילת סיכונים. ביקורת חריפה על נזקי ההתנהלות המדעית הקיימת מעלה סמולין (‏3) בספר ביקורתי על התפתחות הפיזיקה העיונית, שדוגמה אחת ממנו ממחישה את הבעייתיות שבמחקר העכשווי: בעוד שתורת המיתרים נהגתה לראשונה ע"י שני חוקרים שפעלו שנים רבות בבדידות, מהרגע שזכתה להצלחה הפכה למודל השליט החוסם את דרכן של תכניות מחקר אחרות. על דינמיקה דומה יכול להצביע כמעט כל חוקר בתחומו. בעיה זו חריפה במיוחד בישראל. בשל אופיו של מסלול הקביעות באוניברסיטאות בארץ, והתחרות הקשה על המשרות האקדמיות, חוקרים ישראליים הם זהירים ושמרניים אף יותר מעמיתיהם שבחו"ל. התוצאה היא שבסוגיות מדעיות רבות מתרכז המחקר בישראל רק בפרדיגמה השלטת בעולם ללא העזה לחיפוש חלופות. המדען הישראלי הממוצע מוערך בעולם בשל רמתו הגבוהה, אבל הצטיינותו היא כמעט תמיד בלב ה-mainstreamבתחומו, הוא תומך באסכולה או בפרדיגמה השלטת, ממעט להציג או לתמוך בטענות מדעיות לא מקובלות ובוודאי מתרחק מרעיונות או מנושאים הנחשבים "מהפכניים." שמרנות זו, שבטווח הקצר היא בטוחה ומעוטת-סיכונים, תובעת בטווח הארוך מחיר כבד: מעטות מאוד ההצלחות המדעיות בישראל הנחשבות לפריצות-דרך מושגיות, שלא לדבר כלל על "מהפכות."כך, בעוד כ-20% ממקבלי פרס נובל במדע כיום הם יהודים מצפון אמריקה ואירופה, רק שלושה ישראלים זכו בו עד היום. במילים אחרות, המרכיב הספקני והחדשני בחינוך היהודי, המקובל כאחראי לבולטותם של יהודים במדע המערבי, אינו בא לידי ביטוי דווקא במדינה שרוב תושביה גדלו במסורת זו. לא מקרה הוא ששניים משלושת הישראלים היחידים שזכו בפרסי נובל למדע, הרשקו וצ'חנובר, הגיעו לכך בזכות שמירה לאורך-זמן על עמדה אופוזיציונית בתוך הדיסציפלינה שלהם, ובכך הם יוצאים מהכלל באקדמיה הישראלית. גם לא בכדי יש לשניים משלושת חתני הפרס מישראל, הרשקו ואומן, דברים חסרי-תקדים בחריפותם לומר על המחקר בארץ (‏4). תופעה נלווית לבעיה זו היא ההעדפה הישראלית המובהקת למחקר היישומי. בטווח הקרוב, מחקר זה מניב יותר פירות בטוחים ועונה על צרכיה העכשוויים של המדינה. אבל בטווח הרחוק לא הרבה יותר, היעדר מחקר בסיסי פוגע בצורה הרסנית גם בזה היישומי, תופעה שמפניה התריע יובל נאמן (‏5) בחריפות. המכון המוצע מבקש לענות על אתגרים אלה בצורה חדשה. ניתן, בהשקעה לא גדולה ותוך ניצול המשאבים הזמינים, ליצור גרעין של חוקרים מצטיינים שייצור סביבו מוסד מחקר בינלאומי ברמה גבוהה מסוג המכונים למחקר מתקדם בפרינסטון, אוסטין וסנטה-פה בארה"ב, מכון פרימטר בקנדה ומכונים דומים באירופה. יוזמי המכון מקיימים קשרים עם כמה ממוסדות אלה, שבבוא היום יגישו עזרה בהקמתו. 2. המכון המוצעאנו מציעים להקים מכון ישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע. בשלב הראשון הכוונה למכון קטן ואיכותי שיאפשר לחוקרים מצטיינים להתמסר לכמה שנים למחקר בנושאים שיש בהם פוטנציאל להביא לפריצות-דרך בתחומיהם. המכון המוצע ייוחד, משיקולי עלות-תועלת, למחקר עיוני, אך לא תהיה מניעה מצד חוקריו לשתף פעולה עם מעבדות מחקר במוסדות אחרים בארץ ובחו"ל. המחקרים עצמם יהיו בסיסיים, מלבד מחקרים באיכות הסביבה, נושא שדחיפותו היישומית צפויה לגדול מאוד בשנים הקרובות בישראל ובעולם. על פעילות המכון תפקח מועצה מדעית של חוקרים מהארץ ומהעולם שתסייע לו במשימה הקשה של הליכה בין הסיכונים של מחקרים פורצי-דרך לבין הסטגנציה שמביאה זהירות יתר. המועצה תורכב מחוקרים מהארץ ומחו"ל שיהיו מובילים בתחומיהם, ביקורתיים ובו-בזמן פתוחים לעמדות אופוזיציוניות. הפיקוח יתמקד בבחינת כל מועמד, בהישגיו בעבר, ובסיכונים וביתרונות של הצעת המחקר. גם המשימה הקשה של בדיקת הפרסומים שיניב המכון, מספרית ואיכותית, תיעשה בידי המועצה. יתרון אינהרנטי לכל מוסד חדש שאותו יוכל המכון לנצל הוא אפשרות ההתאמה האישית (tailoring) של מסלול המחקר למטרות החוקר. על פי רוב צריך חוקר המתקבל למוסד להתאים במידה רבה את מחקרו לתבניות קיימות, עם אפשרות מעטה להתחשב בצרכים הייחודיים הנלווים למחקרו. המכון יוכל להגמיש את מסלולי המחקר ולהתאימם באופן אינדיבידואלי לכל חוקר מבחינת משך המינוי, האפשרות למינוי משותף עם מוסד אחר, ודרכי ההערכה של תוצאות המחקר. אפשרות זו חשובה במיוחד לחוקרים ישראליים מחו"ל שיעדיפו חזרה הדרגתית ארצה. דגש יושם על השקיפות בה יתנהלו פעילויות המכון בפני הקהילה המדעית, התורמים ומקורות המימון, והציבור כולו. 3. ההקמה וייסוד העמותה למכון ייתכנו שלושה מסלולי הקמה: א. בתוך אוניברסיטה קיימת, המעוניינת לחזק את לימודי מדעי הטבע בתוכה ולהקצות בתוכה חלק מיוחד למדענים מצטיינים שיוכלו להתמסר למחקר. ב. בתוך מכללה המבקשת להתקדם למעמד של אוניברסיטה, ושמכון מחקר יהווה בה מוקד משיכה וגרעין להקמת פקולטה מצטיינת למדעי הטבע. ג. כגוף עצמאי שיתחיל את דרכו במימון מתרומות פרטיות ומענקי מחקר ויפנה מאוחר יותר לקבלת הכרה אקדמית למתן תארים גבוהים. ייתכנו כמובן שילובים בין האפשרויות. המקום המועדף להקמת המכון יהיה לא באחת הערים הגדולות אלא בפריפריה ובאזור לא מפותח. האמירה שבבחירת מקום כזה ברורה: היא תבטא הן את ייחודו ועצמאותו של המכון והן את הרצון לחיזוק אזורי פריפריה בישראל. תחילה תוקם עמותה ציבורית להקמת המכון החדש. העמותה, שבהקמתה מסייע עו"ד גידי קורן, תתנהל בהקפדה מרבית על השקיפות והמנהל התקין. שלושה אופני חברות יהיו בה: א. המייסדים המדעיים. אלה הם המועמדים לתפקיד החוקרים הראשונים במכון. בקבוצה זו מדענים בתחומים שונים של מדעי הטבע, בגילים ובדרגות אקדמיות שונות, שהמשותף להם הוא מצוינותם האקדמית המוכחת ויכולתם לעסוק במחקר שהוא בעת ובעונה אחת קפדני ופורץ דרך. כל הרואה עצמו עונה לקריטריונים אלה יכול להציג את מועמדותו בפני חבריה להצטרפות. לצד השמירה על עצמאות וחופש אקדמי, יתחייבו חברי קבוצה זו בדיווח לשני הגופים האחרים בעמותה. החברים בקבוצה זו מפורטים בפרק ‏4להלן. ב. המועצה המדעית. על אלה נמנים כמה מאנשי המדע הבולטים ביותר בישראל, בהם דיקני פקולטות וראשי מכוני מחקר בעבר ובהווה. מועצה תתפתח בבוא היום למועצה בינלאומית שתפקח על פעילותו המדעית של המכון. החברים בקבוצה זו מפורטים בפרק ‏6להלן. ג. הוועד הציבורי. הללו הם אנשים מכל התחומים – מדע, כספים, מנהל, משפטים, תקשורת, ממשל וכד' – החפצים לתרום ממרצם, כישוריהם המקצועיים וניסיונם להקמת המכון, להפצת הרעיון ולגיוס תורמים ומקורות מימון. מתוכם או בהמלצתם ייבחרו נושאי תפקידים בעמותה כגון גזבר ומזכיר וכן, בבוא היום, נושאי תפקידים במכון. החברים בקבוצה זו מפורטים בפרק ‏7להלן. 3.1. שלב וירטואלי עם הקמת העמותה ייווסד המכון באופן וירטואלי. כך, למרות שעדיין לא יהיו יחסי עובד ומעביד בין המכון לבין חוקריו, יציינו החוקרים את שם המכון בפרסומיהם, וחוקר שכבר נמנה על סגל מוסד קיים יציין את המכון כהשתייכות אקדמית שנייה. כעמותה, יהיה המכון ישות משפטית מפוקחת הרשאית לקבל תרומות ומענקים. הוא יתחיל לפיכך את פעילותו בהגשת בקשות למענקי מחקר מצד חוקריו. כיוון שהמדובר בחוקרים שכבר פרסמו עבודות בולטות ואף זכו במענקים קודמים, יוכל המכון להציג כבר בשנה הראשונה פעילות מחקרית של ממש בפרסומים מקצועיים. מתנהלים כעת מגעים מתקדמים לקיום כינוס מדעי בינלאומי, מיד עם הקמתו הוירטואלית של המכון, יחד עם אוניברסיטה מובילה. הכינוס יהיה אפוא בחסות שני המוסדות, ויהווה הזדמנות נאותה לחשוף את המכון לציבור. תחום נוסף בו יוכל המכון להציג תוצאות מרשימות כבר עם הקמתו הוירטואלית הוא בהדרכת תלמידי מחקר. ניסיון העבר לימד אותנו שגם מדען שאינו עובד במוסד שקיבל אישור להעניק תארים מתקדמים בתחום מסוים יכול להנחות סטודנטים לתואר שני ושלישי במוסדות אחרים, בין כמנחה שותף ובין כמנחה יחיד למעשה, כשהמנחה מהמוסד האחר רק מעניק לסטודנט את החותמת האקדמית הדרושה. שיתופי-פעולה כאלה הצליחו מעל למשוער אפילו במקרים בהם דרש המחקר ציוד מעבדתי מתקדם שרק המוסד הוותיק יכול להרשות לעצמו. הפרסומים שיניבו עבודות כאלה יישאו את שמות שני המוסדות, סעיף נוסף בפעילות האקדמית בה יוכל המכון להצטיין מתחילת פעולתו. 3.2. שלב קבע עם השגת המימון הדרוש לפעילות שוטפת ומציאת משכן קבע, יקים המכון מינהלה, יכונן ועדות אקדמיות ומנהליות, יתחיל לשלם משכורות לעובדיו ויגבש מסלולי מועמדות וקביעות. כן יציע המכון מלגות לפוסט-דוקטורט ושנות שבתון. יועדפו חוקרים ישראליים מצטיינים שכבר עשו פוסט-דוקטורט אחד בחו"ל ועדיין לא נקלטו במשרה קבועה. צד זה של הפעילות המחקרית יציע למכון מאגר מועמדים לקליטה בעתיד לכשיתרחב המכון. הצד הבינלאומי של פעילות המכון יתבטא בתחילה בהצעת משרות אורח, לתקופות שבין שבועיים לשנת שבתון שלמה, למדענים בולטים מחו"ל. בניגוד לתמונה המצטיירת מהקושי לקיים כינוסים בינלאומיים בארץ, חוקרים רבים מהעולם אינם נרתעים מהמצב הביטחוני בישראל ונענים ברצון להזמנות לתקופות זמן שונות. נוכחותם של מדענים כאלה במכון תעלה את רמתו ותהיה מקור קבוע של ידע והשראה לחוקרים התושבים. ביקור כזה של מדען מוביל בתחומו הוא גם הזדמנות למוסדות ישראליים אחרים להזמינו להרצאות בפניהן. פעילות בינלאומית נוספת שיוכל המכון לקיים, בהשקעה מעטה, הוא ארגון כינוסים בינלאומיים שיעניקו מקום לקולות חדשים בתוך הדיסציפלינה המדעית ויאפשרו למגמות מתפתחות להציג את עמדותיהן. כינוסים כאלה אינם דורשים השקעה גדולה מעבר להוצאות האירוח, שכן המימון להם כבר מוצע ע"י קרנות בינלאומיות בהן גדלה בשנים האחרונות המודעות לצורך למנוע קיבעון ואחידות-יתר בחשיבה המדעית. גם כאן, עזרת מוסדות אקדמיים אחרים תוצע באופן טבעי. למרות שהמכון יהיה מכון מחקר, לא תהיה מניעה מחוקריו המעוניינים בכך להשתלב מרצונם גם בהוראה (בעיקר לתארים גבוהים) בפקולטות מדעיות באוניברסיטה או במכללה אתם יהיה המכון קשור בדרך כלשהי, על בסיס הסכמה הדדית. 4. המייסדים המדעיים המועמדים הראשונים למשרות במכון הם, בשלב זה בלבד, יוזמיו. המשרות שיקבלו מועמדים אלה תוגבלנה לשלוש שנים. בסופן, לאחר שהוועד המייעץ ייכנס לפעולה שגרתית, יגישו היוזמים מחדש את מועמדותם לצד חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים בכך. היוזמים להלן הם חוקרים בגילים ובדרגות אקדמיות שונות שפרסומיהם עד כה מתאפיינים בעיסוק בשאלות-יסוד בתחומיהם, במקוריות ובחשיבה אינטרדיסציפלינרית לצד הקפדה על כללי המחקר, ובהצלחות שכבר הוכרו ע"י הקהילה המדעית. כל יוזם כזה מציג להלן, לצד קורות-חייו, פירוט קצר של התחום בו הוא מבקש לעסוק, במה מתייחד תחום זה, הקשיים עמם הוא מתמודד והפוטנציאל הגלום בו. 4.1. אהרונוב פרופ' יקיר - נשיא 4.2. אליצור ד"ר אבשלום 4.3. ארזי ד"ר שחר 4.4. דולב ד"ר שחר 4.5. הורביץ פרופ' לורנס-פאול 4.6 מימון פרופ' עודד 4.6 סולומון פרופ' סורין 4.6. קולת ד"ר צפריר - יו"ר 4.7. שיניצקי פרופ' מאיר 4.8. שקולניק ד"ר יוסף כמו-כן מונה המכון עמיתים, להם משמש המכון כמסגרת להשגת מענקי-מחקר ורואים עצמם בהמשך מועמדים להתקבל כחברים מלאים: 4.9 תמיר ד"ר בועז (גזבר) 4.10 פריאל ד"ר אבנר 4.11 וגנר ד"ר נתנאל 5.נושאיהמחקר המכון יתמקד תחילה במחקרים עיוניים, שבמונחי עלות-תועלת יאפשרו קליטה מהירה של מדענים ואפשרות להערכת הישגיהם בתוך שנים אחדות. בחירת תחומי המחקר הראשונים של המכון תהיה אורגנית, לאמור, התחומים בהם עוסקים כעת יוזמיו. בתום תקופת המינויים של היוזמים שהוזכרה לעיל, יהפכו היוזמים עצמם למועמדים ויעמדו ככל מועמד אחר לבחינת המועצה המדעית. המועמדים שיתווספו בשלב זה יביאו עמם תחומי מחקר נוספים. עם הזמן, ככל שפעילות המכון תהיה מוסדרת יותר, תועבר גם בחירת נושאי המחקר לידי ההנהלה והמועצה המדעית. הנושאים המוצעים בשלב זה הם: מדידה קוונטית (אהרונוב, אליצור, דולב) תהליכי קבלת החלטות, חשיבה המצאתית (מימון) אסימטריה מולקולרית (שיניצקי, שקולניק) מורכבות ואינפורמציה במערכות חיות (אליצור, בננסון, דולב) פסיכוביולוגיה (ארזי) כלכלה אקולוגית (דולב) רשתות נוירונים והתנהגות (מימון) אסטרופיזיקה, התנהגויות ומודלים של מערכות ביולוגיות, חישה מרחוק כאמצעי לניטור סביבתי (קולת) 6. המועצה המדעית למכון כבר מייעצת קבוצת אנשי-מדע ישראליים שתסייע בבוא היום להרכיב את המועצה המדעית. אלה הם (לפי סדר הא"ב): * פרופ' דוד אבניר, ראש המכון לכימיה, האוניברסיטה העברית * פרופ' צביה אגור, נשיאה, המכון לביומתמטיקה רפואית * פרופ' יוסף אגסי, אוניברסיטת תל-אביב * פרופ' גד ברקאי, בעבר מנהל המכון הגנטי, תל השומר * פרופ' גד יגיל, מכון וייצמן למדע * פרופ' אילן חת, בעבר נשיא מכון וייצמן למדע, חתן פרס ישראל * פרופ' ירון כהן, מכון וייצמן למדע * פרופ' סורין סולומון, מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית * פרופ' אברהם פרולה, דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון * פרופ' אורי קוגן, בעבר דיקן הפקולטה להנדסת מזון בטכניון * פרופ' אפרים קציר, מכון וייצמן למדע, חתן פרס ישראל, פרס רוטשילד ופרס יפן * פרופ' שלמה שוהם, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל ופרס אמ"תמיד * פרופ' מיכל שוורץ, מכון וייצמן למדע חוקרים בולטים מחו"ל, בהם חתני פרס נובל, כבר הודיעו על הסכמה עקרונית לכהן במועצה המדעית לכשיוקם המכון. 7. הוועד הציבורי את רוב העמותה להקמת המכון יהווה ועד ציבורי רחב ומגוון. חברים בו יהיו לא רק אנשי-מדע אלא גם אנשים מתחומי הכספים, המנהל, המשפטים, התקשורת, הממשל וכד' – החפצים לתרום ממרצם, כישוריהם המקצועיים וניסיונם להקמת המכון, להפצת הרעיון ולגיוס תורמים ומקורות מימון. מתוכם או בהמלצתם ייבחרו נושאי תפקידים בעמותה כגון גזבר ומזכיר וכן, בבוא היום, נושאי תפקידים במכון. להלן רשימה ראשונית של אלה שהביעו את התעניינותם ונכונותם להצטרף לוועד הציבורי (לפי סדר הא"ב): ליאור אופק – תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית וחבר דירקטוריון בקבוצת ה-ITאלעד עמיאל ברמן – ד"ר לפיזיולוגיה, פרופ' אמריטוס, האוניברסיטה העברית אבי בליזובסקי – תואר ראשון במדעים ותואר שני ביזמות, מנהל אתר "הידען" ליאור גולגר – תלמיד למאסטר, נוירוביולוגיה, מכון וייצמן ראובן הילר – ד"ר לביוכימיה, מכון וייצמן, כיום באוניברסיטת תל-אביב נתנאל וגנר – ד"ר לפיזיקה, האוניברסיטה העברית, כיום המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן-גוריון דבורה כץ – ד"ר לאימונולוגיה, מכון וייצמן, וד"ר לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב זהבה כספי – ד"ר למדעי החיים, פסיכולוגית קלינית ניר לוינסון – יזם יחיאל לשמן – איש עסקים ומנכ"ל יצחק מסתאי – ד"ר לכימיה, מכון וייצמן, חוקר בכיר באוניברסיטת בר-אילן משה פריד – ד"ר לנוירוביולוגיה, מכון וייצמן מיכל קושניר - יוסי רודוי – סופר יונתן קיל - יזם ד"ר יורם שורק - ד"ר לכימיה, האוניברסיטה העברית, כיום בתעשייה. לירן שמשי - ד"ר לפיזיקה, מכון וייצמן, כיום במחקר בהייטק ברק שנהב – ד"ר לגנטיקה, מכון וייצמן, משלים כיום תואר בעסקים ומרצה במכללת יהודה ושומרון בעז תמיר, ד"ר למתמטיקה, מכון וייצמן, בוגר משפטים, בר-אילן, סיים דוקטורט בפילוסופיה של המדע, בר-אילן, מרצה ב"בצלאל" חלק זה של העמותה צריך להיות רחב ככל האפשר כדי להבטיח, לצד עצמאותו המדעית של המכון, התנהלות תקינה ולאפשר ליהנות מתבונתם ומניסיונם המשותפים של אנשים רבים. לכשתהיה העמותה גדולה דיה, ניתן יהיה לקבוע דמי-חבר נמוכים שיצטרפו לתקציב ראשוני לפעולות ההקמה והארגון. 8. קול-קורא להקמת העמותה והמכון אנו מזמינים בזאת כל אדם המעוניין להצטרף לעמותה למחקר מדעי מתקדם בישראל. ההזמנה מופנית אל: א. מועמדים למשרות חוקרים במכון: חוקרים בעלי תואר שלישי הרואים עצמם מתאימים להימנות על סגל המכון מבחינת כישוריהם ואופי מחקרם, בין אם הם בעלי משרות במוסדות מדע קיימים ובין אם הם עוסקים במחקר לבדם. המועמד/ת י/תגיש קורות-חיים מפורטים ומועמדותו תידון בהצבעה בין המייסדים. ב. חברי המועצה המדעית: מדענים בולטים המעוניינים לקדם מחקר חדשני ומצטיין בישראל. אלה אינם חייבים להיות חברי העמותה. ג. חברי הוועד הציבורי: כל אדם הרוצה לסייע (בשלב זה בהתנדבות) בהקמת המכון בפעילות ארגונית, ציבורית וכדומה. יתקבלו בברכה מדענים, אנשי ציבור ואזרחים מן השורה. ד. תורמים: בעלי הון המוכנים לסייע בהקמת קרן לפעילותו השוטפת של המכון, ברכישת מקום, מבנה וכד'. נקדם בברכה הנצחת שמו של אדם בשם המכון או חלק ממנו. כן פונה העמותה לרשויות מקומיות שונות בארץ בבקשה להקצות שטח להקמת המכון. אנו מלאי תקווה ואמונה כי הקמת המכון באה בעת שאין מתאימה ממנה להרים את קרן המדע בישראל לטובת העולם כולו.

 
 






יצירת קשר | הרשמה לרשימת תפוצה


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS